משהר יזמות בע"מ נ' בוזגלו

פסק דין

1.בפני תביעה לפינוי מושכר, אשר הוגשה לפי הוראות פרק ט"ז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

תמצית טענות הצדדים:

2.התובעת טוענת כי היא הבעלים של המבנה המסחרי ברחוב פנחס החוצב 12 באר שבע, נשוא התובענה, הואיל ורכשה ביום 8.9.09 את הזכויות בנכס האמור מחברת "ישרס" מבנה תעשיה בע"מ" (להלן: "ישרס").

לנתבע הסכם שכירות עם חברת "ישרס" מיום 23.4.09 לתקופה של 12 חודשים, אשר לפיו על הנתבע לפנות את המושכר עד יום 31.3.10.

אין מחלוקת כי הנתבע החזיק במושכר במשך שנים רבות. התובעת טוענת כי לכן הציעה לנתבע לסייע בידו במציאת נכס חלופי ונעתרה לבקשתו לאפשר לו לשהות ארבעה חודשים נוספים בנכס. עוד נטען כי בסמוך לסוף תקופה זו, הודיע הנתבע כי הוא חוזר בו מההבנות בין הצדדים ומשלא פעל לפנות את הנכס, דורשת התובעת את פינויו.

התובעת מציינת כי הנתבע העלה בסיכומיו טענות הגנה שלא בא זכרן בכתב ההגנה וכי מדובר בהרחבת חזית. לעניין השקעותיו בנכס, נטען כי הנתבע לא צירף כל אסמכתא והטענה כי שיפוץ מבנה מהווה תשלום דמי מפתח המקנה זכויות של דייר מוגן הינה טענה משוללת יסוד. לעניין טענת הנתבע בדבר חכירה לדורות נטען כי לא ברור איזו זכות קמה לנתבע לגישתו וכי זכות הבעלות של התובעת בנכס גוברת.

3.הנתבע טוען כי הוא מחזיק בנכס ברחוב פנחס החוצב 12 יותר מ – 31 שנים וכי הוסכם עם חברת "ישרס" שכל עוד הנתבע ירצה לשכור את הנכס, יהא רשאי לעשות כן מבלי שיוגבל בתקופת השכירות אף שחתם על הסכמי שכירות. הנתבע טוען עוד כי היו תקופות רבות בהן החזיק בנכס ללא הסכם והדבר הקנה לו זכויות של דייר מוגן. עוד נטען כי חברת "ישרס" התחייבה בפני הנתבע כי אם תבקש למכור את הנכס, תהיה לנתבע זכות ראשונה לקנות את הנכס.

הנתבע טוען כי השקיע בנכס את מיטב כספו בסכום של מאות אלפי שקלים ובכלל זה השבחת הנכס, התאמתו והפסדי מוניטין.

הנתבע טוען כי התובעת חזרה בה מכל ההסכמות וכי במשך כל התקופה המשיך ושילם את דמי השכירות וזאת גם לאחר שהסתיים הסכם השכירות.

הנתבע מציין כי בין הצדדים התנהל דין ודברים והוצע לנתבע לפנות את הנכס תמורת קבלת מקום סמוך ואולם התובעת חזרה בה מכל ההסכמות.

כן טוען הנתבע כי משמדובר בשכירות של מעל 25 שנים, הרי שזו חכירה לדורות ולכן יש לו זכות לרשום זכותו זו וכי מדובר בזכות קניינית.

הנתבע ציין כי הנכס נשוא המחלוקת אינו הנכס הנזכר בכתב התביעה.

דיון והכרעה

4.אין מחלוקת כי התובענה הוגשה לפינויו של נכס הנמצא ברח' פנחס החוצב 12 באר שבע והנתבע מאשר בכתב הגנתו כי זה הנכס בו מדובר. בסעיף 3 לכתב התביעה נפלה טעות סופר והדבר עולה מכתב התשובה של התובעת וכן מפרוטוקול הדיון מיום 6.12.10 (עמ' 2). משהדבר הובהר ואינו שנוי במחלוקת, ממילא אין לקבל את טענות הנתבע בעניין זה.

5.בין הנתבע לבין חברת "ישרס" נחתם ביום 23.4.09 הסכם שכירות לבית עסק לתקופה שמיום 1.4.09 ועד יום 31.03.10. הסכם השכירות האמור אינו כולל אפשרות להאריך את תקופת השכירות (אופציה).

התובעת רכשה מ"ישרס" את זכויותיה בנכס האמור.

משהסתיים הסכם השכירות ביום 31.03.10, לכאורה עולה כי אין לנתבע כל זכות להמשיך ולהחזיק בנכס מעבר לתקופת השכירות הנקובה בהסכם.

6.הנתבע מציין כי הוסכם עם חברת "ישרס" שהוא יהיה רשאי לשכור את הנכס כל זמן שירצה לעשות כן. לטענה האמורה אין כל תימוכין בחוזה השכירות והנתבע לא צירף כל אסמכתא לטענתו זו ולא הביא כל ראייה לעניין זה.

מדובר בעדות יחידה של בעל דין בעניין זה, על כל המשתמע מכך ועל כן הנתבע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח טענתו זו.